דחיית ערעור על חומרת העונש למורשע בעבירות של חברות ב"גדודי אל אקצא" , יידוי מטעני צינור, הנחת מטעני חבלה, ירי לעבר אדם ועוד

השופט אל"ם ד' פרידמן :

1. נגד המערער, יליד 1985 הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו את העבירות כדלקמן:

א.      חברות מאז שנת 2002 בהתאחדות בלתי מותרת, דהיינו ארגון "גדודי אל אקצא" (פרט ראשון).

ב.      4 עבירות של זריקת פצצה, דהיינו יידוי מטעני צינור לעבר ג'יפים של צה"ל, (פרט אישום שני, חמישי, שמיני).

ג.        שתי עבירות של הנחת פצצה בכך שיצר ביחס עם אחרים מטען חבלה במשקל של 10 ק"ג וכן מטען במשקל של 20 ק"ג, אותם הניחה חולייתו במגמה לפגוע בג'יפים של צה"ל שחלפו בסמוך למקום הגעתם. המטען הראשון התפוצץ והשני פורק ע"י חברי החוליה מאחר ולמקום לא הגיעו כלי הרכב הצבאים (פרטי אישום שלישי ורביעי).

ד.      שתי עבירות של סחר בציוד מלחמתי בכך שרכש חומר נפץ תמורת 200 ש"ח וכן מסר שני מטעני צינור למבוקש (פרטי אישום ששי ואחד עשר).

ה.      עבירה של ירי לעבר אדם בכך שירה ממרחק של 3 ק"מ 5 כדודים לעבר מעבר חווארה. (פרט שביעי).

ו.        קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה בכך שתכנן ביחד עם אחרים בצוע פיגוע התאבדות (פרט אישום עשירי).

2. המערער הודה במסגרת הסכם טעון בעובדות המיוחסות לו.
3. התובע עתר לבית המשפט לעונש של 12 וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל.
4. הסנגור טען בבימ"ש קמא כי אמו של המערער חולת סרטן, אין למשפחתו, המונה גם 4 אחיות, מפרנס כלשהו.
5. בית המשפט קמא גזר על המערער את העונש כפי שדרשה התביעה הצבאית תוך שהוא מדגיש כי העונש לו היה ראוי המערער חמור מזה שהתבקש עד התביעה.
6. בא כוחו של המערער עו"ד חלבי טען כי אחד ממקרי הירי לא היה אפקטיבי מאחד ובוצע ממרחק של 3 ק"מ, כי שניים מבין מטעני הצינור היו זעירים (בגודל של 10 ס"מ), וכי בפועל לא נגרם כל נזק בתוצאה מפעילותו של המערער.

עוד טען בא כוח המערער, כי עונשו של המערער אינו תואם את רמת הענישה והגיש לנו מספר פסקי דין בהם נגזרו עונשים קלים יותר על הנאשמים.

7. מעיון בכתב האישום נראה שהמערער החל את פעילותו החבלנית בשנת 2002 ומאז ועד ליום מעצרו לא שקט לרגע, ולא חדל מפעילותו זו.

נראה כי הטלת 12 מטעני צינור, הכנת מטענים של 10 ק"ג ו-20 ק"ג קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עניינים המהווים את החמורות שבעברות המערער. מצביעים על היות המערער "מכונת פיגועים" שאך בנס לא גרמה לנזק ממשי כלשהו, נס אותו יש ליחס לאלת המזל.

8. התובע הצבאי הצביע בפנינו כי הגם שדבר לא צוין בפרוטוקול בית המשפט קמא, הרי שהתובע הגביל את עתירתו למאסר בפועל של 12 וחצי שנים במסגרת הסכם הטעון עם הנאשם.
9. גם ביהמ"ש קמא הביע את דעתו כי העונש המבוקש ע"י התביעה קל ביחס לחומרת המעשים אולם למרות זאת אישר את העונש.
10. אף אנו סבורים שבעקבות עתירתה המינימליסטית של התביעה הצבאית, זכה הוא לעונש קל יחסית לחומרת מעשיו.